יש קשרים שקל להגדיר במילה אחת, ויש קשרים שלא מסתדרים יפה בתוך אף מגירה. הם אינם זוגיות, אבל גם לא מפגש מקרי וחסר משמעות. יש בהם משיכה, אינטימיות וחברות אמיתית, בלי רצון לבנות יחד חיים רומנטיים. במשך שנים חשבתי שאני מבינה מהו קשר של חברים עם סקס, עד שאדם אחד הראה לי שהמילה החשובה ביותר בהגדרה הזאת היא דווקא "חברים".
באותה תקופה כתבתי על האנשים שפגשתי בלי להשתמש בשמותיהם. לא רציתי לחשוף אותם, וגם לא הייתי יצירתית במיוחד בבחירת כינויים, ולכן נתתי להם מספרים. הוא היה מספר 16. הכינוי נשמע קר ומרוחק, אבל הקשר עצמו היה בדיוק ההפך.
חבר סקס הוא קודם כול חבר
מספר 16 ואני נפגשנו גם בשביל סקס, אך המפגשים שלנו לא הסתכמו בזה. שתינו קפה, החלפנו סיפורים על עבודה ועל דייטים, דיברנו על חלומות ועל אכזבות וצחקנו על החלטות גרועות שקיבלנו. לפעמים חלקנו נשנוש, לפעמים יצאנו לעשן ולפעמים פשוט ישבנו ועדכנו זה את זו במה שקרה מאז הפעם הקודמת.
באחד הערבים אפילו עזרתי לו לשפר את פרופיל ההיכרויות שלו. לא ניסיתי לחבל בסיכוייו להכיר מישהי אחרת ולא פירשתי את החיפוש שלו כבגידה. להפך, רציתי שהפרופיל יציג אותו כפי שאני הכרתי אותו: אדם חכם, מצחיק, עדין וברור לגבי רצונותיו. שמחתי כשהוא קיבל יותר תגובות, משום שהחיים הרומנטיים שלו לא היו רכוש שלי.
זו הייתה הנקודה שהבדילה את הקשר בינינו ממפגשים אחרים. לא היינו אנשים זרים שמגיעים, מקיימים יחסי מין ונעלמים מיד כדי להימנע מכל סימן של רגש. הייתה בינינו סקרנות אנושית. ידענו להקשיב, לשמור סודות ולהתעניין באמת במה שעובר על האדם שמולנו. הסקס היה חלק חשוב מהקשר, אבל הוא לא מחק את שאר החלקים.
למה קשרים כאלה נעשים לפעמים מסובכים
בקשרים לא מחייבים קל להניח שככל ששומרים על מרחק רגשי גדול יותר, כך קטן הסיכוי שמישהו ייפגע. בפועל, ריחוק מוגזם עלול להפוך את הקשר למנוכר ולא ברור. יש אנשים שנמנעים מחיבה בסיסית, משיחה אישית או מהודעה ידידותית, מפני שהם חוששים שכל מחווה תתפרש כהצהרת אהבה. אחרים מסתירים דייטים וקשרים מקבילים גם כשלא סוכמה בלעדיות, בתקווה להימנע מקנאה או משיחה לא נעימה.
גם אני השתתפתי במשחק הזה. לעיתים צמצמתי את עצמי ונזהרתי לא לומר שאני עצובה, מבולבלת או זקוקה לאוזן קשבת. חששתי שאם אראה רגש, הצד השני יניח שאני דורשת זוגיות ויתרחק. בדיעבד הבנתי שהיכולת לדבר בכנות אינה הופכת קשר לרומנטי. רגשות הם לא חוזה, וחיבה אינה בהכרח בקשה למחויבות.
הקושי מתחיל בדרך כלל לא מעצם הקרבה, אלא מהפער בין הציפיות. אדם אחד עשוי לראות בקשר חברות הכוללת סקס, בעוד שהאחר רואה בו סידור פיזי בלבד. אף אחת מהגישות אינה פסולה, אבל הן אינן יכולות להתקיים בשלום בלי שיחה. אין צורך לנסח מסמך משפטי, אך כן כדאי לברר מה מחפשים, עד כמה משתפים, אם נפגשים עם אחרים ומה עושים כאשר משהו משתנה.
מה אפשר לקשר שלנו לעבוד
עם מספר 16 לא הייתי צריכה להעמיד פנים שאינני מרגישה דבר. יכולתי לספר לו סוד, להתייעץ איתו או להודות שעבר עליי יום רע, בלי שהשיחה תהפוך מיד לדיון על עתיד משותף. הוא מצדו היה מסוגל לדבר על חייו ועל האנשים שהכיר בלי לנסות לעורר בי קנאה ובלי להסתיר מידע רק כדי לשמור על דימוי מסתורי.
שנינו הבנו את גבולות הקשר. לא ציפינו לבלעדיות, לא ניהלנו זה לזו את לוח הזמנים ולא דרשנו דין וחשבון על כל דייט. לצד החופש הזה הייתה אחריות. כיבדנו פרטיות, הקשבנו לשינויים ברצון ובהסכמה ולא הנחנו שהסכמה שניתנה בעבר תקפה אוטומטית בכל מפגש עתידי.
- בהירות: ידענו שאין כאן הבטחה לזוגיות, אך גם לא התייחסנו זה לזו כחפצים זמינים.
- כנות: היה אפשר לדבר על דייטים, רגשות וגבולות בלי להפוך כל משפט לדרמה.
- עצמאות: לכל אחד מאיתנו היו חיים, קשרים ותוכניות שאינם תלויים באדם האחר.
- דיסקרטיות: דברים אישיים שנאמרו בתוך הקשר נשארו בו. חברות ללא אמון אינה באמת חברות.
- אחריות משותפת: תקשורת על בריאות מינית, אמצעי הגנה והסכמה הייתה חלק מהקשר ולא הפרעה לספונטניות.
הדברים האלה נשמעים בסיסיים, ובכל זאת קל לדלג עליהם כאשר מנסים להיראות קלילים. קשר לא מחייב אינו קשר ללא אחריות. דווקא משום שאין בו את הכללים המקובלים של זוגיות, המשתתפים צריכים לבנות בעצמם את הכללים שמתאימים להם.
אפשר לאהוב בלי להתאהב
מי ששומע על הקרבה שהייתה בינינו עשוי לשאול אם בעצם הייתי מאוהבת בו. התשובה שלי מורכבת אך ברורה: אהבתי אותו, אבל לא רציתי להיות בת הזוג שלו. אהבתי אותו כפי שאוהבים חבר קרוב שמכיר צדדים לא מלוטשים באישיות שלנו ואינו נבהל מהם. שמחתי בהצלחותיו, התגעגעתי לשיחות שלנו והערכתי את המקום שהיה לו בחיי. לא דמיינתי בית משותף, לא חיכיתי שישנה את דעתו ולא ראיתי בכל אישה אחרת איום.
ההבחנה הזאת חשובה. אהבה אינה קיימת רק בתוך זוגיות, והיעדר שאיפה רומנטית אינו מעיד על אדישות. אפשר לחוש חיבה עמוקה, נאמנות חברית ומשיכה מינית בלי לרצות להפוך לשותפים לחיים. באותה מידה, אפשר לגלות עם הזמן שהרגשות השתנו. במקרה כזה לא כדאי להתעקש שהכול נשאר כפי שהיה רק משום שכך הוגדר הקשר בתחילתו.
מספר 16 היה אדם מעשי שידע לומר מה הוא רוצה ומה אינו רוצה בלי כוחנות ובלי משחקים. בשנים שבהן דאגתי שאני מפגרת מאחור ושחיי כבר היו אמורים להיראות אחרת, הוא הזכיר לי שאין לוח זמנים אחד שמתאים לכולם. חלק מהדברים שאמר נשמעו לי אז פשוטים מדי, אך עם השנים הבנתי כמה צדק.
איך שומרים על קשר כזה הוגן
לפני שנכנסים לקשר של חברות עם סקס, כדאי לבדוק לא רק אם קיימת משיכה אלא אם אפשר לדבר עם האדם שמולכם. אם שיחה על גבולות, פרטיות או בריאות מינית מרגישה בלתי אפשרית, גם הקשר עצמו עלול להפוך במהירות למקור של לחץ. כימיה טובה אינה מפצה על זלזול, התחמקות או חוסר יכולת לקבל תשובה שלילית.
כדאי גם לבחון מדי פעם אם ההסדר עדיין מתאים לשני הצדדים. אין צורך לנהל שיחת יחסינו לאן בכל שבוע, אבל כן אפשר לשאול בפשטות אם משהו השתנה. אם אחד הצדדים מתחיל לרצות זוגיות, בלעדיות או יותר מרחק, עדיף לומר זאת מוקדם. האדם האחר אינו חייב לרצות אותו דבר, אך הוא כן זכאי לדעת שהמצב כבר אינו כפי שהיה.
ולבסוף, צריך לאפשר לקשר להסתיים. קשר כזה עשוי להיפסק בגלל זוגיות חדשה, מעבר דירה, שינוי ברגשות או פשוט מפני שהוא מיצה את עצמו. סיום אינו הוכחה שהקשר היה טעות. לפעמים הוא דווקא סימן לכך ששני אנשים ידעו לזהות מתי הגיע הזמן להמשיך הלאה.
החברות שנשארה בזיכרון
הקשר שלנו לא נמשך לנצח. הוא התקדם בחייו והגשים מטרות שעליהן דיברנו במפגשים הארוכים שלנו, וגם אני המשכתי הלאה ובניתי קשרים אחרים. יש בי געגוע מסוים, אבל לא תחושה של סיפור אהבה שהוחמץ. מה שהיה בינינו היה נכון לזמן שבו התקיים, ואין צורך להפוך אותו למשהו אחר כדי להצדיק את חשיבותו.
מספר 16 לימד אותי שחבר סקס ראוי לשמו רק כאשר קיימת בו חברות ממשית: יחס אנושי, אמון, תקשורת, חופש ואחריות הדדית. בלי המרכיבים האלה נשאר רק סקס מזדמן, וגם הוא יכול להיות לגיטימי אם זה מה ששני הצדדים רוצים. ההבדל אינו במידת המחויבות הרומנטית, אלא במידת הכנות שבה האנשים המעורבים מבינים את הקשר ובוחרים בו.
