כאשר תוצאת הבלוג תעלה לאוויר, אני אהיה על אופניי. לצערי לא עירום, אך בוודאי נהנה מהרוח שנושבת בשיערי ומרגיש כאילו אני מרחף בטיולי החופשה שלי. אני אוהב אופניים, וכאן יש לי סיבה להיות סקרן ומורתם – המעודדת באירועים של רכיבה עירונית בלתי פורמלית בלונדון. כבר צפיתי בכמה מהן, וקנאה אחזה בי אל האנשים המופלאים שמאוד נוח להם להסיר את בגדיהם ולרכב ברחובות המרכזיים הסואנים של לונדון. עד עכשיו לא הצלחתי לייקר את זה בפועל, אך אולי הריצה הקרובה – ב-8 ביוני – תאפשר לי לנסות להתעלות מהצללים. בינתיים, אני שמח להציג בפניכם את אורח הקבוע בבלוג, רוכב נודד ואובייקט חסר בגדים, שמגיע לשבח את שמחות הרכיבה העירונית העירומה!
רכיבות אופניים עירומות
בשנות השמונים כשהתחלתי להתעניין בטבעונות עירונית, התופעה של ריצה באופן עירום החלה להתפשט. זו תופעה שכרכה אחריה כמה שנים של חדירות לאירועים ספורטיביים באופן חשוף. המקרה המפורסם ביותר עם התנהגות זו הוא המקרה של המבעיר שידוע כיום ככלל בדוגמה ליציאה בבלבול וחשיפה.
עם כמה שהרעיון של להיות חשוף בפומבי קסם לי, לא רציתי לעשות זאת כדי לקבל פרסום או להרגיז מישהו. לכן החלטתי להתרחק מהשקפות קיצוניות ולהתרכז בטבעונות הרגילה והמקובלת יותר.
במהלך 25 השנים שלאחר מכן…
באותו רגע, הזמנת חבריי לרכיבת אופניים בלונדון ביום שבת, עוררה ספקות בקרבם, והנה נראה שיש כאן משהו עמוק יותר מלרכב סתם ברחובות העיר…
תנועה זו נקראת “רכיבה עירומה גלובלית” והיא מהווה מחאת נגד התלות בדלק, עומסי התנועה בערים והפגיעות של רוכבי אופניים. היא גם הזדמנות להתפשט, לעלות על אופניים ולהצטרף למחאה – בפומבי.
בשנת 2005 התחלתי להשתתף באופן קבוע באירועי רכיבה עירומה ברחבי בריטניה, והחוויות היו מרובות. זהו אירוע מענג מאוד. עם זאת, חשוב לציין כי חלק מהנחצים המקוריים של המטרה – ההפגנה – אבדו בחלקם, ורבים מהאירועים, במיוחד בלונדון, הפכו צפופים מאוד. רוכבים לא מיומנים שמצטרפים לאירוע גורמים לנסיעות להיות מסוכנות יותר, ואף היו מקרים של נפילות ופציעות קשות. מטרת ההפגנה היא לשנות את התפיסה – אנו אמורים להיות חלק מהפתרון לבעיות התשתית והתעבורה, לא הגורמים להן.
איך נראה אירוע רכיבה עירומה בלונדון?
בשנה הראשונה שלי השתמשתי באופני הקוממוטה הרגילים שלי, עם מושב ידידותי, דוושות מקובלות, וכידון נמוך. המושב תכננו לשימוש עם מכנסי אופניים מרופדים ולא עם ישבן חשוף – מה שהביא לאתגרים במהלך הרכיבה. בנוסף, הדוושות היו קשות לשימוש כשהייתי עונב נעליים רגילות, והאביזר שהיה הכי פחות נוח – הוא היה כבוש במוטות הכידון. בסיום הרכיבה, לא רציתי להשאיר את אופני לוקסוס בשערים של תחנת הרכבת, כדי לבלות בברים.
אבל החוויה של לרכב בעירום מול בניין הפרלמנט הייתה מדהימה, והנאה תהומית. הכאבים שהיו לי בעקבות המושב המוגבל חלפו לאחר כמה ימים של טיפול בסבלאון.
בשנה שלאחר מכן, התכוננתי באופן הרבה יותר מעודכן. רכשתי אופניים שהותאמו לרכיבה עירומה, עם תנוחת ישיבה זקופה יותר, ידיות שטוחות, דוושות שניתן להשתמש בהן עם נעלי ספורט, מושב נוח ותאיות לאחסון בגדים. האופניים קונים יד שנייה במחיר של פחות מ-100 לירות שטרلינג. שדרגתי את עצמי למכלול המושלם! (האופניים הללו נגנבו לפני כמה שנים, ואני כרגע על דגם חדש שנקרא “ניקוי עירום 2”).
גם אם אינך מעוניין לקחת חלק פעיל באירועים כאלה, שווה להכיר את המראה – מאות, ואולי אלפי אנשים חשופים המתרוצצים ברחובות בלב לונדון. תוכל לצפות באירוע מגשר ווטרלו, ולהמשיך בהליכה לאורך רחוב סאות’המפטון כדי לראות את הרכיבה חוזרת על עצמה, או לסעוד בברים שבסביבה.
כדי לקבל מושג טוב יותר על מהות האירוע, תוכל לבדוק את הסרטון המלווה. ואולי, אם תרצה, תוכל גם לנסות בעצמך – זוהי חוויה בלתי נשכחת וזיכרון שיישאר איתך זמן רב. בנוסף, זכור שאינך חייב רק לרכב עירום – אפשר גם להיפטר מהבגדים בדרך אחרת, בכוונה לשפר את ההבנה והמודעות לסיכונים ולחוויות של חשיפה ופגיעה. לדוגמה, השתתפתי בטבעונות בצורה של ריצה בעירום בגן החיות של ריג’נט פארק, יחד עם צוות צילום, וכן בפארק חיות הצפון ביילדפול של יוניון לתרומת חיות הימלאיה, ומעולם לא הרגשתי כל כך חופשי, פתוח ובלתי מוגבל.
החלום הרומי שלי שחלמתי עליו כבר ב-1980 – להסתובב בעירום – התממש באופן מלא, ועכשיו אני כבר לא מופתע אפילו להסתובב בלב לונדון ללא בגדים. זהו תהליך של ההתרחבות והגשמת חלומות שהתחילו בשנות השמונים, שהופך את האדם הקטן לחופשי ומאפשר לו להביע את עצמו באופן יוצא דופן.
