אין דבר כזה פורנו פמיניסטי!

האם קיימת תופעה של “פורנוגרפיה פמיניסטית”? השאלה הזאת מעוררת הפתעה ברוב האנשים, מכיוון שהיא משיקה לתחום הפילוסופי של ההגדרה של מה בדיוק משמש כ”פורנו”. השאלה המרכזית כאן היא: אם אין דבר כזה “פורנו פמיניסטי”, איך נראית ההנאה העצמית ממין בעולם שמוגדר באופן כולו כפמיניסטי?

לפני זמן מה, נקלעה לפוקוס הפולמוס דמות בשם Kathleen Richardson, שהיא פמיניסטית רדיקלית שאינה מקבלת את ההכללה של אנשים טראנס ומנהלת קמפיינים נגד עבודת מין, פורנו ורובוטים מיניים. היא טענה כי אין דבר כזה “פורנו פמיניסטי”. עם זאת, אין זו הדעה היחידה – חפשו בטוויטר אחר הביטוי ותקבלו דיונים נלהבים בנושא. בפועל, טענותיה שגויות ולדעתי הוגנות לומר כי הן מחמירות מאוד את המציאות.

בעולם פמיניסטי, לא היה קיים פורנו?

פורנו אינו בהכרח פמיניסטי, מחזק, או תואם לערכים שהיועצים נגד פורנו לעיתים מנסים לטעון כנגדו. כיום, רוב הפורנו אינו מייצג גיוון והכלה, וגם אינו פורץ דרך מבחינה אתית. אולם, הטענה כי “כמעט כל הפורנו אינו פמיניסטי” היא סבירה לחלוטין, אך טענה כי “אין דבר כזה פורנו פמיניסטי” היא קיצונית ומקבעת: אם היא נכונה, משמעות הדבר היא שלא ניתן לייצר פורנו פמיניסטי בכלל. זה אומר שאישה או גבר המקיימים את הפעילות הזו מוסרים מעצם ההגדרה את היכולת להיות פמיניסטיים, ומהווה מגבלה קיצונית עם השלכות מצחיקות במיוחד.

נניח ל moment שהטענה של Richardson נכונה ושאין דבר כזה “פורנו פמיניסטי”. בפילוסופיה הפמיניסטית, אחד המטרות המרכזיות של התנועה הוא להפחית או לבטל את ההיצע הוולונטרי של פורנו, ככלי להעצמה נשית ולשמירה על שוויון. אם זה המצב, הרי שהעולם הפמיניסטי היה מונע באופן מוחלט מייצור וצפייה בתכנים המוגדרים כפורנו. ההגדרה הרחבה של פורנו כוללת כל חומר המיוצר בעיקר כדי לעורר תשוקה מינית – כלומר, תמונות, סרטונים, כתבים ארוטיים, סלפי חושפניים, ועוד. לפי הטענה, בכל העולם הפמיניסטי לא היו קיים אף תמונה עירומה, סרט מיני, סטירה חמה, או תוכן אחר שמיועד לעורר תשוקה מינית.

ובכן, השאלה המתבקשת היא: במה נעסיק את עצמנו במידה וכל פורנו לא קיים? למה נרצה לגירוי עצמי? זה לא הגיוני להניח שנפסיק את ההנאה העצמית באופן מוחלט. רוב הפמיניסטים, גם אלה הקיצוניים ביותר נגד פורנו, אינם טוענים כי הרעיון של עיסוי או גירוי עצמי הוא בלתי מוסרי או אסור, אלא שהעיקר הוא התוכן והייצוג של מין בפורנו. לכן, בעולם בו פורנו לא קיים, המדיום היחיד בו נוכל למצוא תענוג עצמי הוא מה שמופיע במוחותינו ובסיפורים שנרקמים בתודעה שלנו.

אולי נגלה שאנו נהנים ממשחקי דמיון ותמונות פרטיות שאנו יוצרים עבור עצמנו, במקום לצפות בתוכן חיצוני. זה יכול לכלול עיסוק בדמיון, הזכרות או סצנות שאנו מעצבים ומציגים לשופכנו הפרטי, תוך שימוש בכלים שזמינים לנו – תמונות, טקסטים, סרטים או מציאות מדומה. אך, כאן טמון הקושי: אם אכן קיים רצון להימנע המוחלט מתוכן מיני המופץ בציבור, הרי שהדבר מייצר איסור על הבעת רצונות, חוויות וחשקים באופן פתוח. ומדובר בצעד דרמטי ומעשי, שיגביל את היסוד המרכזי של תקשורת אנושית – שיתוף סיפורים על חוויות המין שלנו.

אנו נוהגים להשתמש בכלי תקשורת כדי לספר סיפורים – בין אם מדובר בתמונות, בטקסטים, בצילומים, בפורנוגרפיה או בטכנולוגיות מתקדמות כמו מציאות מדומה. מיניות היא חלק בלתי נפרד מחוויית האדם, וניתן לספר דרך כלי התקשורת השונים סיפור על חיי המין שלנו, על הפנטזיות שלנו, ולהעביר מידע, שמחה, הומור ועוד – וגם לעורר. אם תתגשם תיאורת הפורנו החסר, תיכנס לנעליה של מטרה שלא הושגה מעולם – להפסיק את סיפור סיפורי המין של האנושות.

אם אתה מאמין באמת שאין דבר כזה פורנו פמיניסטי, ואתה רוצה לחיות בעולם פמיניסטי, אתה בעצם מבקש מאנושות להפסיק לעשות משהו שעושים מאז שהומצאה הכתיבה – לספר על מין ולשתף חוויות. זה פחות סביר שיקרה, אך מעשיר את השאלה: האם זה שונה באופן מהותי או שזו דרישה להפסיק בכל מובן שהאנושות שלטה בו, כולל בעצמה? נתחיל בהנחה שזה גוזמא, ובכל מקרה, מדובר בדרישה לשנות את טבע האדם בעת השיח על מין.

הפורנו הפמיניסטי היחיד הוא זה שלא ניתן לקנות

ישנה טענה שכאשר מדברים על היעדר פורנו פמיניסטי, הכוונה היא שהפורנוגרפיה המסחרית לעולם לא תוכל להיות פמיניסטית. התשלום והמסחר בה תמיד יזמנו פגיעה בערכים הפמיניסטיים, מכיוון שמשפרת הזדמנות לכאורה לכפייה, ומזמינה סכסוך מוסרי לגבי ההגדרה של התוכן והיוצרים.

כמו כן, בעולם הפמיניסטי זה, אין פורנו מסחרי כי כסף מוציא את הכבוד והחירות מהפעולה, ומכאן גם איסור על יצירת פורנו שנעשה מתוך רצון לקדם שוויון, בהסכמה ובכבוד. אך לעומת זאת, אין מניעה מצידנו לצלם ולהפיץ תמונות סקסיות חינמית בין חברים, או לכתוב סיפורי מין שיצאו מתוך חופש הביטוי והיצירה, תוך שימוש בכלים הזמינים לנו – ובהתאם לערכים הפמיניסטיים.

אז השאלה המרכזית היא: במה אעסוק במקצוע אם אסר עליי להשתתף בפעילות שיש בה מין, בין אם זה כתיבה, צילום או עיצוב תכנים? האם מותר לי לכתוב על מין כתחביב בלבד, או שזו פעילות שמוגבלת לייעוד אישי בלבד? ואם נפנה להיבט הפוליטי, האם באופן מפתיע, בעבור חלק מהפמיניסטיות, הכתיבה שלי תחשב כמותרת יותר מזה של יוצרי פורנו חזותי, כי אני משתמשת במילים במקום באימג’ים?

בכל מקרה, חשוב להבין שהעיקר הוא שמותרות והגבלות כאלה יגרמו ללחץ תעסוקתי מיותר. בעולם הפמיניסטי זה, אמנות המין היא מותרת רק כשזו מטרה שאינה לעורר תשוקה, והכל שימוש בכלי הביטוי המובילים לספר סיפור, גם אם הוא מקומם, מסחרר או מאיים, מותר, אך התוכן שמסייע לעוררות אסור. בכך, בתחום התעסוקה, עומדת תפיסה של הימנעות מיצירה פורנוגרפית כמטרה, ומי שמייצר מין רק לצרכים אישיים או חינמיים יזכה ל”ברכה”.

אם אין פורנו פמיניסטי קיים, הרי שביחס לחברה פמיניסטית, הפנטזיות המיניות שלכם יועלו לדיון חופשי – או שלא יועלו כלל. ואולי, תמצאו שזה בלתי נמנע שהחברה תמשיך לנוע בדרך של שיתוף סיפורי מין, כי זו תכונה בסיסית של הטבע האנושי.

הפורנו יכול לשקף ולשנות את החברה

הפעילות הפמיניסטית בתחום הפורנו יכולה ומחויבת להילחם במגוון תקלות שקיימות בתעשייה. אנו יכולים לשים לב למאפיינים מטעים כמו הומופוביה, גילנות, פטישיזציה, התעללות והסרת האנושיות מהדמויות, שכל אלה משקפים פגמים בחברה ומעוררים שאלות על טבעם של מגדלי הייצור והצריכה. אם תבוצע פעילות תקינה, תוכל הפורנוגרפיה להפוך מדיום שמקדם שוויון והכלה, ותעסוק בתוכן שמכבד אותו ומייצג את החברה שאנחנו שואפים לבנות.

במסגרת הפמיניזם, אפשר להשתמש בכלים כמו קריאה לפעולה, קמפיינים, שיתוף ידע, וכן להדגים כיצד אפשר לייצר פורנו שמקדם ערכים של שוויון, הסכמה וכבוד הדדי. הפורנו שיכול להתקיים בעולם הפמיניסטי, יהיה כזה שמכיל בתוכו את הערכים הללו ומציג מין כאינטראקציה שוויונית, מכבדת ומוסרית של כל המשתתפים.

בכך, פורנו הוא עוד ז’אנר של בידור – כלי תקשורת שמספר את סיפורנו ומשמיע את רצונותינו. כמו בכל סיפורי קודש, יוצרת מין היא דרך להבטיח שהחברה תבין את עצמה טוב יותר, תבצע שינויים ותבנה עולם שוויוני יותר. אם נבין את זה כמשהו שיכול לשקף ולהשפיע, נהיה על הדרך ליצור תרבות מינית יותר בריאה, פתוחה ומכבדת – וזו המשימה הפמיניסטית המרכזית בנושא.

אם נבין כי הציפייה לצמצם את השיח על מין ולהפסיק את יצירת הסיפורים המיניים היא חסרת בסיס, נבין שהטבע האנושי לא משתנה בקלות ושיש תפקיד להמשכיות החלק החשוב בחוויות שלנו. בפורנו, כמו בכל תחום אחר, קיימת אפשרות להשפיע, לשנות, ולבנות חברה טובה יותר – על ידי שיח פתוח, יצירה והכרה באינטרסים של כל אדם באשר הוא.