בתרחישי רומנטיים, שמעתי אנשים רבים מודים לבוגדיהם על כך שהראו להם את המשמעות האמיתית של המושג “אהבה”. היום, אני רוצה להודות לאיש שלימד אותי את ההגדרה האמיתית של “חבר סקס”.
פעם כתבתי על אותו אדם, בתקופות שבהן לא הייתה לי את היכולת לחשוב על שמות אמיתיים עבור אנשים, ופחדתי ששמות שאבחר יחשפו יותר מדי על האנשים שאיתם קיימתי יחסים. במקום שמות, קבעתי להם מספרים – והוא היה מספר 16.
מספר 16 היה החבר שלי שנפל לקטגוריית ה-“חבר סקס”. היינו נפגשים לקיים יחסי מין, אך גם היינו חברים טובים. היינו מבלים יחד, מבלים על כוס קפה, ומעדכנים אחד את השני בחיים שלנו – בדיוק כפי שחברות אמיתית צריכה להיות. היינו פותחים חבילות חמאת בוטנים ומפזרים אותן במרכז השולחן, מחליפים סיגריות כשיצאנו החוצה, ומשוחחים על עבודות, על זוגיות ועל החלומות שלנו. אני זוכרת שפעם עזרתי לו לכתוב את פרופיל ההיכרויות שלו אונליין, וגאה בעצמי שהצלחתי לשפר את אחוז התגובות שהייתה מקבל.
לא הייתי היחידה שהייתה לה מערכת כזו עם גבר, אך הוא היה זה שהרגשתי בה שהקשר קל ומתאים יותר מאחרים.
הכול לא רק על הסקס
כאשר הייתי רווקה, הבחנתי שהקשר בין החבר סקס שלי לבין החברות היה לעיתים מורכב ומעוות. הצד של ה”סקס” היה ברור מאוד, אך הצד של ה”חבר” היה לרוב מפוספס ומורכב. גברים שהייתי אומרת להם בבירור שאני רק מחפשת מין והם לא מעוניינים במערכת יחסים מקצועית, היו לרוב נמנעים מלהראות חיבה פשוטה – כאילו החשש שהכרה רומנטית תופיע פתאום תגרום להם לברוח. הם פחדו שאני אגלה שאני מאוהבת בהם, שהם כל כך מושכים שאני לא אהיה מסוגלת לעמוד בפיתוי ולהתאהב. הם לא דיברו איתי על חייהם באופן גלוי, אלא נשארו מסתוריים לגבי שדות הזוגיות וההרגלים שלהם, כדי לא לעורר קנאה או אי נוחות.
אני מבינה את זה – הם גדלו על ההנחות שכל אישה רוצה רומנטיקה ומערכת יחסים, בעוד שגברים מרגישים בדרך כלל מפוחדים להתחייבות. גם אני נמנעתי מלהיחשף רגשית, מחשש שהדיבור על רגשות יגרום להם לברוח. אני נזהרת מלתת להרגשות שלי ביטוי גלוי, כדי לא להרתיע אותם, כאילו הם יצורים קטנים של יער שורדים רק אם הם לא נבחנו יותר מדי.
מה המשמעות של “חבר סקס” בשבילי
עם מספר 16, יכולתי לשתף סודות וגם לקיים יחסי מין באופן חופשי. היינו מספרים זה לזה דברים שהיינו עצורים או מתביישים לומר לכל אחד אחר, ואז מתגנבים מן החברה שבה שתינו שיכורה כדי לקיים יחסי מין במהרה בדירה שלו בפינה רחוקה מהבר, וחוזרים בדיוק בזמן לציין משקאות חריפים אחרי המפגש. בפעם אחת, אפילו שיפרנו ביחד את פרופיל ההיכרות שלנו באינטרנט, לפני שהבנו שזה רעיון נורא ואי אפשרי. כשהייתי עצובה, יכולתי לספר לו על זה בלי לדאוג שזה יקרב בינינו יותר מדי; שניים מאיתנו נהנו מקרבה ומחברות. היה בינינו קלות ונוחות של חברים טובים, וזו הייתה חוויה מרגיעה ועמוקה כאחת.
הוא היה בעל תובנה מעשית מאוד על החיים, והרגיע אותי פעמים רבות בשנות ה-20 המאוחרות לחיי שהן יטיבו עם הגיל השלישי – והוא אכן צדק. הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה ומה לא, והיה יכול לבטא את רצונותיו באופן רגוע וחביב, בניגוד לנרמול של התפישה שהגבר צריך להיות תחרותי ואגוצנטרי. הוא היה עדין, חכם, מצחיק ומעורר השראה.
חלק מהקוראים יאמרו שזה נשמע כאילו אהבתי אותו, ואני מודה שבאמת אהבתי אותו. הוא היה חבר טוב מאוד, ואם אין לכם חברים כאלה, אז מה בעצם החשיבות של המושג “אהבה”? אני כן אהבתי אותו, ומדי פעם אני מתגעגעת אליו. כשאני משחזרת את הזמנים ההם, אני זוכרת את השיחות המשעשעות, את סיפורי ההיכרויות שהחלפנו, ואת היחסים הפשוטים והכנים שהיו לנו אצל מיטתו המושקעת תמיד. אך אהבתי אותו לא במובן הרומנטי – כמו שאני אוהבת את בן הזוג הנוכחי שלי או את הגברים שפוגשים את ליבי משמעותית. לא התאהבתי בו, ולא הרגשתי שאני מחזיקה באש של “האהבה” שלנו.
אני מצטערת שזה לא ממשיך, אבל אני יודעת שזה היה טוב כך. הוא המשיך בחייו והגשימו את החלומות שלו, שהיו חלק משיחותינו על שולחנות הבר והגינות המשותפות שלנו. אני לא לאהוב אותו במובן של רומנטי, אלא בהגדרה של חבר טוב, של אדם שמלמד אותך להרגיש חופשי ואמיתי. אני מבינה שזה מובן מאליו, אך אני שמחה שהייתה לי הזדמנות לגלות שאפשר גם להיות חברות סקס שווה ערך לחברת אמת, ושאני זכיתי לחבר סקס שכזה.
